פילה מיניון (או סטייק פילה כפי שהוא מכונה באנגלית) הוא החלק הרך ביותר של חיית הבקר ולכן דורש תשומת לב בכל הנוגע לבישול, אחרת אתה יכול בקלות לסיים עם נתח בשר יבש ו/או משהו שאינו לא עדין כמו שצריך.
זה רך מכיוון שהפילה מיניון הוא משקד הבקר, שריר מעט משומש בחלק האחורי של כלוב הצלעות, וזו העובדה שלעולם לא מופעל עליו מאמץ גדול שהוא נשאר כל כך רך. מאותה סיבה יש בו מעט מאוד שומן (אם בכלל) משויש לתוכו וזה גם תורם לרוך. נתח הבשר המסוים הזה ידוע גם במחיר שלו (ולדעתי) חוסר הטעם שלו.
אני מקבל שהנקודה האחרונה הזו פתוחה לוויכוח, אבל לא משנה מה דעתך, אני כן מאמין שזה עושה את תהליך הבישול חשוב יותר כדי להבטיח שהמרקם נשמר ושהטעם יועבר למקסימום. בנוסף, אסור לו להתייבש.
אנשים רבים אוהבים לצלות את הסטייק שלהם ואני לא יוצא דופן אז אני אתחיל עם זה כשיטה מס' 1, כן זה מהיר וקל לעשות אבל זה גם קל לטעות. כדי לקבל את הטעם המקסימלי, כל כך חשוב שצלחות הגריל שלך יהיו חמות במיוחד, כי על ידי כך הסטייק שלך יתפרך במהירות מבחוץ (מוסיף טעם) ואטום את המיצים כך שישמור על הסטייק שלך לח. הפוך אותו פעם אחת ורק פעם אחת, אל תלחץ עליו למטה כי זה יסחט את המיצים ויתבל לאחר הבישול ולא לפני. אם מתבלים (מלוחים) לפני זה יקשיח את הסטייק וגם המלח יגן על הסטייק מהחום – לא מה שאנחנו רוצים. שתי דקות לכל צד של הסטייק יהיו מושלמות.
שיטה מספר שתיים היא גם מתכון פילה מיניון בגריל פופולרי במיוחד וזה לבשל אותו עטוף בבייקון אבל האתגר הגדול בעשייה זה הוא לקבל את הבייקון פריך מבחוץ מבלי לבשל יתר על המידה את הסטייק ולייבש את הבשר.
בעיקרון, אתה יורק צלי את כל השקד לאחר שעוטפת אותו בבייקון מפוספס (מובטח במקלות קוקטייל). צליית הרוק על אש גבוהה אורכת כ-10 דקות כדי לפריך את הבייקון ולבשל בעדינות את האזור החיצוני של השקד ואז הבשר מוסר מהמוט ונותן לו להתקרר.
לאחר שהתקררו, מוציאים את מקלות הקוקטייל מהבייקון (הבייקון נשאר במקום כי הוא התפרך יפה) ואת החלק המבושל פורסים עבה כדי לייצר סטייק פילה מיניון שכבר עטוף בבייקון פריך.
אז זה פשוט עניין של לעקוב אחר המתכון שלמעלה מבחינת בישול חם ומהיר לתת לכל צד של הסטייק כ-2 דקות ולא יותר. מתבלים ומגישים.